חמש עובדות על המים בישראל שלא ידעתם עליהן

כמה מים אנחנו צורכים וכמה מים אנחנו שותים? ומהי הכמות שמגיעה מהתפלה? חמש עובדות על משק המים וצריכת המים בישראל, שכדאי לכם לדעת - כולל טיפ לגבי האופן שבו יש לשתות נכון

מפלס הכינרת (צילום: ראובן קסטרו)

כ-60-70 אחוזים מגופנו עשויים מים ולכמות הנוזלים יש השפעה גדולה על פעילותן התקינה של מערכות הגוף השונות. המים זמינים לנו בכל מקום, הם בחינם והם חיוניים. "המים חיוניים לעור הפנים והקפדה על כמות המים הרצויה ביום תורמת למראה הפנים ומונעת מהעור להתייבש ולאורך זמן גם להתקמט", אומרת אשר-פיטנזון, "בנוסף, יש קשר בין חוסר שתייה להשמנה. לא אחת אנשים טועים לתרגם צמא כרעב. בנוסף, לשתיית מים יש השפעה על מערכת העיכול ועל יציאות קלות וסדירות והם מנקים את הגוף מחומרי פסולת. המון תהליכים מטאבוליים קורים בסביבה נוזלית בגוף. לבחילות בהריון יש קשר ישיר לחוסר במים. אנחנו מאבדים מים בפעילות יומיומית בהזעה, בנשימה, בהליכה, לכן בכל פעילות ולכן חייבים לדאוג לשתות. כשהגוף מתייבש הריכוז יורד, שתייה של כוס או שתיים אחר הצהריים יכולה לספק אנרגיה מחודשת. חשוב לשתות במהלך היום באופן הדרגתי ולא להציף את הגוף".

אישה מוזגת מים אל קנקן BRITA צילום: יח"צ

אנחנו צורכים יותר מים וכמחצית מהכמות היא לשימוש ביתי
למרות הקריאה לחסוך בשימוש במים, בשנים האחרונות צריכת המים בישראל עולה עקב הגידול באוכלוסייה והתפתחות התעשייה. מים שפירים (ראויים לשתייה) משמשים אותנו לשלושה שימושים עיקריים: שימוש ביתי, שימוש תעשייתי, וחקלאות. כחצי מכמות המים השנתית הנצרכת היא לשימוש ביתי וכשליש מהמים מופנים לחקלאות. כשמדובר בשימוש ביתי, כ-35% מהמים שאנחנו משתמשים בבית יורדים באסלה וכ-40% משמשים לרחצה, כביסה וניקיון והשאר משמשים לשתייה, בישול, ניקיון ושימושים אחרים.

מסתמנת גם עלייה בצריכה הממוצעת לנפש. ב-2009 הייתה הצריכה לנפש לשימוש ביתי ותעשייתי 101.3 מ"ק בשנה בממוצע, ב-2011 חלה ירידה משמעותית אל 96.8 מ"ק בשנה, ואך במחצית השנייה חל גידול משמעותי. ב-2016 צרך תושב כ-102 מ"ק של מים בשנה ובשנים האחרונות צורך כל אחד מאיתנו כ-110 מטרים מעוקבים בשנה שהם כ-110 אלף ליטרים.

צילום ShutterStock

בישראל שלושה מקורות מים טבעיים
משק המים בישראל אמנם מוצא חלופות שונות ויודע לנצל היטב מקורות שונים אולם הם משמשים לחקלאות ולתעשייה, כשמדובר במים לצריכה ביתית, ישראל נשענת על הכינרת, אוויקפר החוף ואקוויפר ההר. בעוד שהכינרת היא אגם, האקוויפרים הם מקורות מים המצויים במעבה האדמה וישנם קידוחים לאורך מישור החוף, יהודה ושומרון ששואבים מי מבטן האדמה.

ההתאדות השנתית הממוצעת מהכינרת מסתכמת בכ-230 מיליון מ"ק, שהם יותר משליש מהמים שנכנסים אליה. כיום הכינרת מספקת כשליש מאספקת המים הטבעיים בישראל. אל אקוויפר החוף מחלחלים בממוצע כ-250 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה ומדי שנה נשאבת ממנו כמות דומה של מים. אקוויפר ההר מכיל יותר מים ואליו מחלחלים מדי שנה כ-355 מיליון מטרים מעוקבים ממי הגשמים ונשאבת כמות שנעה בין 305 ליותר מ-400 מיליון, תלוי בכמות הגשמים באותה שנה.

הכינרת (צילום: רשות הכינרת)

התפלה ומחזור הן חלק משמעותי ממשק המים הישראלי
היכולת של ישראל להשתמש במי הים התיכון שינתה את תמונת משק המים בשנים האחרונות. בארץ פועלים חמישה מתקני התפלת מי ים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. מתקנים אלו מספקים מים יחד כמעט מחצית מכמות צריכת המים הארצית מדי שנה. נכון לשנת 2016, הותפלו בישראל מי ים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה, כמות משמעותית מתוך 1,507 מיליון מ"ק של צריכת מים שפירים שהועברו לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים. באותה שנה המים המותפלים היוו 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות.

בנוסף, ישראל משמישה מי ביוב באמצעות מכון השפד"ן, המקבל כ-380 אלף מ"ק שפכים ביום, ומייצר בסוף התהליך כמות של כ-15 אלף מ"ק בוצה ליום. המכון הופך את מי הביוב לכ-140 מיליון קוב לשימוש